01 / חיים והישגים

חיים בתוך התקופה.

חייו ועשייתו של מרדכי גזית, לצד האירועים שעיצבו את ישראל ואת העולם. ציר זמן עם מקורות וקישורים להעמקה.

דרך אישית, בתוך מאה של תמורות. תחנות חייו לצד האירועים שהתרחשו באותן שנים.

לעקוב אחרי חוט אחד:

ראשית הדרך

1922–1943

בחייו של מרדכי

1922

ראשית הדרך באיסטנבול

מרדכי ויינשטיין, לימים גזית, נולד באיסטנבול ב־5 בספטמבר 1922. הוריו היו ציפורה ואפרים; אחיו הצעיר שלמה גדל להיות איש צבא בכיר. אחותם הבכורה הייתה שרה.

מקורותB1B7

בישראל ובעולם

בעולם1922–1923

מסולטנות לרפובליקה

בחודשים שאחרי לידתו באיסטנבול בוטלה הסולטנות העות׳מאנית, ב־1 בנובמבר 1922. רפובליקת טורקיה הוכרזה ב־29 באוקטובר 1923.

להרחבה בוויקיפדיה

בחייו של מרדכי

שנות ה־30

בית, שפה וארץ חדשה

המשפחה עלתה לארץ בילדותו. בריאיון מאוחר סיפר שלמה על בית דובר גרמנית, ועל מרדכי ואחותם שרה שכבר למדו בטורקיה וידעו לקרוא ולכתוב בשפה. המקורות חלוקים אם העלייה הייתה ב־1932 או ב־1933; כאן נשמר המועד הרחב, בראשית שנות השלושים.

מקורותB3B7

בישראל ובעולם

בארץ ובישראלתקופת המנדט

היישוב תחת שלטון בריטי

המשפחה הגיעה לארץ בתקופת המנדט הבריטי. מוסדות היישוב היהודי התפתחו לצד מתחים גוברים בין יהודים, ערבים ושלטונות המנדט, שנים לפני הקמת מדינת ישראל.

להרחבה בוויקיפדיה

בחייו של מרדכי

1943

לימודים והגנה

גזית הצטרף להגנה בגיל 14 ועבר הכשרת קצינים ב־1943. הוא גם השלים תואר שני בארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. לפי ויקיפדיה, ב־1946 נבחר למחזור הראשון של בית הספר לדיפלומטים שהקימה המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, כהכנה לשירות החוץ של המדינה שבדרך.

מקורותH1B1B2

בישראל ובעולם

בארץ ובישראל1920–1948

ההגנה והכשרת כוח המגן

ההגנה הייתה המסגרת הצבאית המרכזית של היישוב היהודי. קורסי הפיקוד והיחידות שהקימה היו חלק מן התשתית שעליה הוקם צה״ל ב־1948.

להרחבה בוויקיפדיה
בעולם1939–1945

מלחמת העולם השנייה

הכשרתו לקצונה התקיימה בזמן מלחמת העולם השנייה והשואה. המלחמה הסתיימה ב־1945 והותירה סדר בינלאומי חדש.

להרחבה בוויקיפדיה

ירושלים, 1947–1948

דצמבר 1947–מאי 1948

בחייו של מרדכי

דצמבר 1947

השירות הראשון ברובע

לפי ספר מוריה, גזית נכנס לרובע היהודי ב־10 בדצמבר 1947 כסגן מפקד מיועד. לדבריו, עזב כעבור שבוע.

מקורותB11

בישראל ובעולם

בארץ ובישראלנובמבר–דצמבר 1947

ירושלים בראשית המלחמה

לאחר החלטת החלוקה של עצרת האו״ם ב־29 בנובמבר 1947, הפכה ירושלים לזירת לחימה והיה צורך לתגבר את הגנת הרובע היהודי.

להרחבה בוויקיפדיה
מקורותB5

בחייו של מרדכי

1948

הקסטל והדרך לירושלים

בקסטל פיקד גזית על לוחמי מוריה המותשים וביקש להחליפם. המגינים נסוגו ב־8 באפריל 1948; ספר הגדוד מתאר את פציעתו בראשו.

מקורותB4B8

בישראל ובעולם

בארץ ובישראלאפריל 1948

המאבק על הדרך לירושלים

קרב הקסטל השתלב במבצע נחשון ובמאמץ להעביר אספקה לירושלים. השליטה בגבעה, שחלשה על הדרך, התחלפה במהלך הקרבות; כיבושה מחדש סייע לפתיחה זמנית של הציר.

להרחבה בוויקיפדיה

בחייו של מרדכי

מאי 1948

הפציעה ברובע היהודי

בלילה שבין 18 ל־19 במאי 1948 הוביל גזית תגבורת וציוד אל הרובע היהודי דרך שער ציון. הוא נפצע קשה באותו יום. המקורות חלוקים על שעת הפציעה ועל קבלת הפיקוד ברובע. הפציעה סיימה את שירותו כלוחם, ובעקבותיה איבד ריאה. בריאיון מ־1980 אמר שהפציעה רק חיזקה את רצונו להמשיך בשירות הממשלתי.

מקורותB5B13H1

בישראל ובעולם

בארץ ובישראל1948–1949

ירושלים במלחמת העצמאות

ירושלים והדרכים אליה היו זירה מרכזית במלחמה. בתום הלחימה חולקה העיר: מערב ירושלים בשליטת ישראל, ומזרח העיר והעיר העתיקה בשליטת ירדן.

להרחבה בוויקיפדיה
זיכרון ותיעוד19 במאי 1948

שתי גרסאות לפציעה

יהודה לפידות מתאר פציעה בסיור עם שחר, לאחר קבלת הפיקוד. רמי יזרעאל מציין את אחר הצהריים וכותב שגזית לא הספיק לקבל את הפיקוד. הפער בין התיאורים נותר פתוח.

מקורותB5B13

בשירות המדינה

1949–1979

בחייו של מרדכי

אביב 1949

מן הקרבות לתיעוד המלחמה

לפי מחקרו של ישראל בן דור, באביב 1949 הצטרף גזית לצוותו של אלעזר גלילי ב״מערכות״, שעסק במחקר ובכתיבת תולדות מלחמת העצמאות.

מקורותB12

בישראל ובעולם

זיכרון ותיעודאחרי המלחמה

להפיק לקחים מן הקרבות

צוות מערכות אסף מסמכים ועדויות כדי לחקור את הקרבות וללמוד מהם. זו הייתה דרך נוספת להעביר את ניסיון הלוחמים לדור הבא.

מקורותB12

בחייו של מרדכי

1949

אל שירות החוץ

גזית הצטרף למשרד החוץ. בהמשך שירת בלונדון וברנגון והיה מזכיר מדיני ומנהל לשכתה של גולדה מאיר כשרת החוץ. בשנים אלה התבסס מסלול מקצועי שנע בין נציגויות ישראל בעולם ובין עבודת המטה בירושלים.

מקורותB1
מסמכים מן השירות בלונדון וברנגון

בישראל ובעולם

בארץ ובישראל1949

מן הקרבות לשביתת נשק

ישראל חתמה על הסכמי שביתת נשק עם מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. ההסכמים קבעו קווי הפרדה צבאיים, אך לא היו חוזי שלום — רקע לעבודת שירות החוץ של המדינה הצעירה.

להרחבה בוויקיפדיה

בחייו של מרדכי

1960–1965

וושינגטון

מזכר אמריקאי מאוגוסט 1960 מציג את גזית כציר החדש בשגרירות, לצד השגריר אברהם הרמן. סוכנות JTA דיווחה על הגעתו ב־11 ביולי 1960, כמחליפו של יעקב הרצוג; קודם לכן עמד בראש לשכת שר החוץ. שלוש שנים אחר כך מתעד יומן גבע את חתימתו בשם ישראל על הצטרפות לאמנה לאיסור חלקי על ניסויים גרעיניים. ביולי 1965, בקבלת פרידה שערך לכבודו ולכבוד רעייתו השגריר הרמן, צוין כי במהלך חמש שנותיו בוושינגטון שימש פעמים רבות כממלא מקום השגריר. המסמך והסרט משמרים שני פנים של השירות: שיחות העבודה והייצוג הפומבי.

מקורותB6JT1F1JT2D9D13D14
לצפייה בחתימה מ־1963

בישראל ובעולם

בארץ ובישראלשנות השישים

העמקת הקשר עם ארצות הברית

הקשרים הביטחוניים והמדיניים בין שתי המדינות העמיקו, לצד מחלוקות ובהן סוגיית דימונה. זה היה הרקע לשיחות העבודה ולשליחותו של גזית בוושינגטון.

להרחבה בוויקיפדיה
בעולם1963

אמנה להגבלת הניסויים הגרעיניים

האמנה שנחתמה במוסקבה אסרה ניסויים באטמוספירה, בחלל ובמים, במאמץ לצמצם נשורת גרעינית. היא הותירה ניסויים תת־קרקעיים מחוץ לאיסור.

להרחבה בוויקיפדיה

בחייו של מרדכי

1965–1967

מחלקת המזרח התיכון

עם שובו מוושינגטון קיבל גזית תפקיד בכיר במשרד החוץ בירושלים, שעיקרו ענייני המזרח התיכון. בפברואר 1967 דיווחה JTA כי שלמה הלל מונה לסגן המנכ״ל ולראש מחלקת המזרח התיכון במקומו.

מקורותJT2JT3

בישראל ובעולם

בארץ ובישראל1967

לפני מלחמת ששת הימים

המזרח התיכון היה המוקד המרכזי של מדיניות החוץ הישראלית בחודשים שקדמו למלחמה ביוני 1967.

מקורותJT3

בחייו של מרדכי

1966

סקירה מדינית על איראן

ב־23 בפברואר כתב גזית סקירה על איראן, הנזכרת במחקרו של אורי ביאלר.

מקורותI4
על הקשר עם איראן והתיעוד שנותר

בישראל ובעולם

בעולםאמצע שנות ה־60

אנרגיה ויחסים אזוריים

מחקר ביאלר קושר בין נפט איראני, צינור משותף ודיפלומטיה.

מקורותI4

בחייו של מרדכי

1971–1973

המגעים החשאיים

גזית ייצג את ישראל במפגשים חשאיים עם שליחי ברית המועצות.

מקורותS1
אל סיפור המגעים ומקורותיו

בישראל ובעולם

בעולםמאז 1967

יחסים מנותקים

ברית המועצות ניתקה את היחסים עם ישראל.

מקורותS1

בחייו של מרדכי

1967–1972

יועץ, קליטה, ושוב משרד החוץ

לאחר מחלקת המזרח התיכון כיהן גזית כיועץ במשרד החוץ וכמנהל האגף לתפקידים מיוחדים. בשנים 1969–1970 היה המשנה למנכ״ל משרד הקליטה; מעריב דיווח על המינוי ב־13 במאי 1969. בהמשך שב למשרד החוץ כסגן המנכ״ל הממונה על היחסים עם ארצות הברית וקנדה.

מקורותB1B2MV1

בישראל ובעולם

בארץ ובישראל1968

משרד חדש לקליטת העלייה

משרד הקליטה הוקם ב־1968. יגאל אלון היה השר הראשון שעמד בראשו.

להרחבה בוויקיפדיה
מקורות

בחייו של מרדכי

1972–1975

בלב השירות הציבורי

ב־1972–1973 כיהן כמנכ״ל משרד החוץ. במרס 1973 עבר לתפקיד מנכ״ל משרד ראש הממשלה, לצד גולדה מאיר ובהמשך יצחק רבין. עדותו בוועדת אגרנט ומזכרי השיחות עם הממשל האמריקאי מתעדים את עבודתו בתקופת המלחמה ובמגעים שאחריה. בריאיון עם קן שטיין אמר שהוא עצמו הציע שקציני ישראל ומצרים ינהלו משא ומתן פנים אל פנים, במפגשי הקילומטר ה־101. ביוני 1973, בעת ביקור הקנצלר וילי ברנדט, תדרך גזית את העיתונאים באנגלית והדגיש שלישראל אין התנגדות לכך שמדינות ידידותיות יקיימו יחסים טובים עם מדינות ערב. באוגוסט 1975, בסיום כהונתו כמנכ״ל המשרד וכיועצו המדיני של ראש הממשלה, יצא לוושינגטון עם היועץ המשפטי של משרד החוץ, מאיר רוזן, כדי לגבש את הנוסחים המשפטיים והמדיניים של הסכם הביניים. לפני ישיבת הממשלה הרימו השרים כוסית לכבודו ולכבוד מחליפו, עמוס ערן.

מקורותH3D5D9H4JT4JT5
לעדויות מן התקופה

בישראל ובעולם

בארץ ובישראלאוקטובר 1973

מלחמת יום הכיפורים

המלחמה פרצה במתקפה מצרית וסורית ב־6 באוקטובר. לצד הקרבות התנהלו מאמצים לקבלת סיוע ולגיבוש הפסקת אש, בתוך משבר שבו היו מעורבות גם המעצמות.

להרחבה בוויקיפדיה
בארץ ובישראלינואר 1974

הפרדת הכוחות עם מצרים

הסכם 18 בינואר קבע נסיגות, דילול כוחות ואזור חיץ בפיקוח האו״ם ליד תעלת סואץ. זה היה שלב במעבר מן המלחמה להסדרים מדורגים.

להרחבה בוויקיפדיה
מקורותD3

בחייו של מרדכי

1975

הסכם הביניים עם מצרים

ב־4 בספטמבר חתם גזית בז׳נבה, לצד האלוף הרצל שפיר, על הסכם הביניים בין ישראל למצרים. ב־22 בחודש חתמו השניים בראשי תיבות גם על פרוטוקול הביצוע והמפות. היו אלה שלבים בהתקדמות המדינית שקדמה להסכם השלום של 1979. בדיווח מז׳נבה הוצג גזית כראש המשלחת הישראלית וכשגריר המיועד לצרפת. בריאיון ב־1980 סיפר שסאדאת סירב שהמשא ומתן יימשך אל תוך 1976, מחשש שמערכת הבחירות בארצות הברית תפגע בעמדת מצרים. יום השבתון המוסלמי והחגים שחלו באותו ספטמבר צמצמו את ימי העבודה, ולכן נדרשו שני מושבים רצופים בני 24 שעות — פרט שנזכר בו גם בחיוך.

מקורותD11D6JT6H1
אל מסמכי הסכם הביניים

בישראל ובעולם

בארץ ובישראלספטמבר 1975

צעד נוסף בהסדר עם מצרים

הסכם הביניים, שהושג בתיווכו של הנרי קיסינג׳ר, כלל נסיגה ישראלית נוספת בסיני והתחייבות לפתרון הסכסוך בדרכי שלום. הוא קדם לחוזה השלום שנחתם ארבע שנים לאחר מכן.

להרחבה בוויקיפדיה

בחייו של מרדכי

1975–1979

שגריר ישראל בצרפת

גזית ייצג את ישראל בפריז בשנים 1975–1979, לפי הביוגרפיה שפרסם המו״ל שלו. הכהונה כללה את המשבר בעקבות שחרור אבו דאוד ואת המשך המגעים עם ממשלת צרפת. במקורות משניים אחרים מופיעה שנת 1976 כמועד תחילת השגרירות; כבר בספטמבר 1975 כונה בעיתונות ״השגריר המיועד לצרפת״.

מקורותD7D9B1JT6
להיכרות עם השגריר בפריז

בישראל ובעולם

בארץ ובישראל1979

חוזה השלום עם מצרים

ב־26 במרץ נחתם בוושינגטון חוזה השלום, בעקבות הסכמי קמפ דייוויד. הוא קבע סיום למצב המלחמה, יחסים דיפלומטיים ונסיגה ישראלית מסיני — המשך היסטורי להסדרים הקודמים.

להרחבה בוויקיפדיה

מחקר וזיכרון

1980–2016

בחייו של מרדכי

1980 ואילך

מן העשייה אל המחקר

ב־1980, אחרי 31 שנות שירות, הצטרף כעמית למרכז לעניינים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד. הוא ראה במחקר המשך של עבודתו ולא פנייה ממנה: לדבריו, איש מעשה יכול להציע למדע המדינה זווית אחרת מזו של התאורטיקן. על לימודי הארכאולוגיה שלו סיפר שהמלחמה הובילה אותו להמשיך לשרת את המדינה הצעירה ולא לחזור לעיסוק האקדמי. ספריו ומאמריו בחנו משא ומתן, את מדיניות קנדי ואת יחסי ישראל עם ארצות הברית ושכנותיה. היה חבר מחקר במכון טרומן למען קידום השלום באוניברסיטה העברית.

מקורותH1G4T1W7W1W2
על מכון טרומן והכתיבה המחקרית

בישראל ובעולם

בעולם1989–1991

סיום המלחמה הקרה

בתקופת מחקרו השתנתה הזירה הבינלאומית: משטרים קומוניסטיים במזרח אירופה קרסו ב־1989 וברית המועצות התפרקה ב־1991. תם העימות בין הגושים שליווה חלק גדול משנות שירותו.

להרחבה בוויקיפדיה

בחייו של מרדכי

2016

סיפור שנשאר איתנו

מרדכי גזית נפטר ב־29 במאי 2016, בן 93. המסמכים, הספרים והתצלומים ששרדו מאפשרים לדורות הבאים להכיר את פועלו. עבור משפחתו, הם שומרים גם רגעים יקרים של מוטקה עצמו.

מקורותB1

בישראל ובעולם

זיכרון ותיעודבמבט לאחור

החיים הפרטיים והתיעוד הציבורי

סיפור חייו מחבר בין ההגנה על ירושלים, הקמת שירות החוץ והמאמץ המדיני להגיע להסכמים. לצד הזיכרון המשפחתי, מסמכים בני הזמן ועדויות מאפשרים לשוב אל האירועים ולהכיר את חלקו בהם.

מקורותB4B6D11H1
בחזרה לדף הביתרגעים בשירות המדינה

לציטוט העמוד