איך נכתב הסכם בין אויבים?
שני שיעורים, שני מקורות ראשוניים ופעילות אחת. הכול מבוסס על מסמכים שכבר באתר, ומתאים להדפסה.
1. שאלת השיעור
איך נכתב הסכם בין אויבים? אחרי מלחמת יום הכיפורים עברו ישראל, מצרים וארצות הברית, צעד אחר צעד, מהפסקת אש להפרדת כוחות ומשם להסכם ביניים. מאחורי כל סעיף עמדו אנשים שהתווכחו על מילים בודדות. מרדכי גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה, היה אחד מהם.
מטרות: התלמידים יקראו מזכר שהותר לפרסום, יזהו את האינטרסים של כל צד, ויראו איך עיקרון הופך לסעיף.
2. מקור א׳: המטרה, אוקטובר 1973
ב־19 באוקטובר 1973, כשהפסקת האש התקרבה, ניסח גזית את עמדת ישראל במברק לשגריר דיניץ בוושינגטון, כפי שמצטט ההיסטוריון חגי צורף:
״חיוני בעינינו שמלחמה איומה זו לא תסתיים בהפסקת אש מפוקפקת בלבד. אנו חותרים לכניסה למו״מ ולהשגת חוזי שלום.״
3. מקור ב׳: בחדר המשא ומתן, מרץ 1975
שלושה קטעים קצרים ממזכרים אמריקאיים של שיחות קיסינג׳ר עם הצוות הישראלי בירושלים. קראו אותם לפי הסדר.
Kissinger: On the boycott, he IS prepared to change the boycott. […] But he will let American firms in.קיסינג׳ר: בעניין החרם, הוא כן מוכן לשנות את החרם. […] אבל הוא יכניס חברות אמריקאיות.
Gazit: On a selective basis.גזית: על בסיס סלקטיבי.
Sisco: Correct.סיסקו: נכון.
Gazit: That is not so good. Not so very good.גזית: זה לא כל כך טוב. לא טוב במיוחד.
Kissinger: Why?קיסינג׳ר: למה?
Gazit: Because out of 20, he could admit only two. The blacklist remains.גזית: כי מתוך עשרים, הוא יכול להכניס רק שתיים. הרשימה השחורה נשארת.
לסריקת המסמך המלא ↗ · התרגום של האתר
Rabin: Do we have all the formulations, Gazit?רבין: יש לנו את כל הנוסחים, גזית?
Gazit: Yes, we have it.גזית: כן, יש לנו.
Kissinger: Fahmy said this has to be drafted by Rosenne. I said Gazit could have done it. He said no, Gazit is too sensible; it has to be Rosenne. [Laughter]קיסינג׳ר: פהמי אמר שאת זה חייב לנסח רוזן. אמרתי שגזית יכול היה לעשות את זה. הוא אמר: לא, גזית שקול מדי; זה חייב להיות רוזן. [צחוק]
Sisco: [to Gazit] You have a real compliment.סיסקו: [לגזית] קיבלת מחמאה אמיתית.
Allon: [to Gazit] When you get a compliment from Fahmy, you’d better think again. [Laughter]אלון: [לגזית] כשמקבלים מחמאה מפהמי, כדאי לחשוב שוב. [צחוק]
לסריקת המסמך המלא ↗ · התרגום של האתר
Kissinger: The phrase "in the relations between themselves" produced an uproar from Fahmy.קיסינג׳ר: הביטוי ״ביחסים ביניהם״ עורר מהומה אצל פהמי.
Allon: Wasn’t that in there before?אלון: זה לא היה שם קודם?
Gazit: No. Take it out.גזית: לא. תוציאו את זה.
Rabin: Let Gazit and Simcha work to prepare ourselves for the Cabinet meeting.רבין: שגזית ושמחה יעבדו על ההכנות לישיבת הממשלה.
לסריקת המסמך המלא ↗ · התרגום של האתר
4. שאלות לדיון
- במקור א׳, מה ישראל רוצה מעבר להפסקת אש? ממה היא חוששת ב״הפסקת אש מפוקפקת״?
- במקור ב׳, מדוע גזית מסתייג מכניסה ״סלקטיבית״ של חברות אמריקאיות? מה זה מלמד על הפער בין כותרת למשמעות המעשית שלה?
- מדוע סירב שר החוץ המצרי שגזית ינסח סעיף, בנימוק שהוא ״שקול מדי״? מה זה מלמד על האמון בין הצדדים?
- הביטוי ״ביחסים ביניהם״ הוצא מהנוסח. איך שתי מילים יכולות לשנות את משמעותה של התחייבות?
- אלה רישומים אמריקאיים. במה עשוי להיות שונה רישום ישראלי או מצרי של אותה פגישה?
5. פעילות: חדר הניסוח
חלקו את הכיתה לשלוש משלחות: ישראל, מצרים, וארצות הברית כמתווכת. לכל המשלחות משימה אחת: להסכים על משפט אחד שבו שני הצדדים מתחייבים שלא להשתמש בכוח. ישראל רוצה התחייבות קרובה ככל האפשר לסיום מצב המלחמה; מצרים אינה יכולה להיראות כמי שעושה שלום נפרד; ארצות הברית צריכה נוסח ששני הצדדים יחתמו עליו.
אחרי 20 דקות, השוו את המשפט שנוסח בכיתה לתוצאה האמיתית: בהסכם הביניים מספטמבר 1975 התחייבו הצדדים שהסכסוך לא ייושב בכוח צבאי, אלא בדרכי שלום.
6. למורה
- כל הציטוטים לקוחים ממקורות המקושרים באתר; התרגומים לעברית של המסמכים האמריקאיים הם של האתר.
- ההערכה ההיסטורית של השנים האלה עדיין שנויה במחלוקת. כדאי לעודד את התלמידים להבחין בין מה שהמסמך מראה לבין פרשנות ההיסטוריונים.
- להרחבה, אפשר להוסיף את מפת הפרק ״בשירות המדינה״ ואת עמוד ״אנשים ואירועים״ לרקע על הדמויות.